יום האישה הבינלאומי – פרק א

התחלתי את המסע המרתק שלי בעולם רפואת הנשים לפני 22 שנים.

מהר מאוד הבנתי שעולם הפוריות הוא העולם שבחר אותי ושאותו אני בוחר לעשות.

לא טעיתי.

בזמן שחלף הייתי עד לתמורות והתפתחויות רבות ששינו בצורה ניכרת את חופש הבחירה של נשים בפוריותן.

בואו וניקח לדוגמא את הנושא של הקפאת הביציות.

אני שומע רבות ביקורת קשה עלינו הרופאים שאנחנו מטעים את הנשים ופעמים רבות "מוכרים אשליות". 

אחרים טוענים שאנחנו מאפשרים לנשים לדחות את ה"מתבקש"- להרות וללדת בגיל צעיר יותר.

בעבר הרחוק שיטת ההקפאה האיטית לא אפשרה באמת השגת שיעור גבוה של הריון ולידת חי מביציות מוקפאות, ולכן עשינו זאת בלית ברירה במצבים רפואיים מיוחדים- וידענו שלא באמת "שימרנו פוריות".

לעומת זאת- בשיטת הויטריפיקציה (הקפאת ביציות מהירה), אנחנו יודעים שבנשים צעירות – ביצית מוקפאת זהה לביצית טרייה בשיעורי ההצלחה להשגת הריון ולידה.

נכון, שמרבית הנתונים הטובים האלה מדווחים ממרכזים מובילים בנשים עד גיל 35 אך גם מעבר לגיל זה – אני משוכנע שעדיין, הקפאת ביציות, בחלק מהננשים שלא מעוניינות או יכולות להרות בזמן זה, מאפשרת סיכוי טוב יותר לבחירת הזמן המתאים להריון ולידה בזמן מאוחר יותר- גם אם מדובר בסיכויי הצלחה נמוכים יותר מאלה שמושגים בגיל צעיר.

אמרנו בחירה- זאת הנקודה. תפקידנו כרופאים הוא לתת את המידע המתאים והמדוייק ביותר ככל הניתן ולאפשר בחירה מודעת.

לפעמים קשה לנו לעמוד מהצד ולא להתערב.

אנחנו בהחלט מנסים בחלק מהמקרים להטות את ההחלטה לכיוון של " בואי ונתחיל טיפול פריון עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי" -אבל אנחנו בהחלט מודעים לקושי האמיתי של נשים לקבל החלטות של שימוש בזרע תורם/ הורות משותפת וכו' כשאינן שלמות עם כך.

אנחנו לא מוכרים אשליות. אנחנו נותנים מידע על טכנולוגיה אפשרית.

בישראל ישנה גמישות רבה הרבה יותר מכל שאר המדינות, למימון אפשרי של הקפאת ביציות במקרים רפואיים (ואבחנה של רזרבה שחלתית נמוכה). גם במידה והפעולה מבוצעת במימון עצמי- עדיין זאת בחירה שלא הייתה קיימת בעבר.

וכן כיום, בכל הזדמנות שאני יכול, אני מסביר על החשיבות של הערכת "רזרבה שחלתית" ואופציות לשימור פוריות כמו בהקפאת ביציות (או ביציות מופרות במקרים מסויימים).

לא כל מי שאני מדבר איתה על נושא זה מגיבה בחיוב. אני מבין את זה ועדיין משוכנע שזה תפקידי.

המשך יבוא…