לאחרונה נחשפתי לחילופי דברים בין מטופלות באחד הפורומים שבהם אני גם מייעץ.
מטופלת בת 40+ ספרה שפנתה לבנק הזרע להריון מזרע תורם ושאלה מניסיונן של נשים אחרות- האם הצליחו בטיפול הזרעה.
עוד סיפרה שהיא בריאה ופרופיל הורמונלי "תקין".
אחת המגיבות כתבה לה שהיא מבזבזת את זמנה בהזרעות ושתבקש ישר טיפול של הפריה חוץ גופית.
מטופלת אחרת ענתה שאם הבדיקות שלה תקינות- אין סיבה שתכניס את עצמה לטיפול הורמונלי מיותר.
מגיבה שלישית כתבה שאין דבר כזה בדיקות "תקינות" בגיל 40 ושלא כדאי להתעכב על טיפולי הזרעה.
מיד כתבה לה אחרת שזה שהיא לא הצליחה בטיפולי הזרעה לא אומר שאחרות לא יכולות להצליח… ומהר מאוד השיחה הפכה להיות שיחה של "אני בריאה, עם מחזורי ווסת סדירים ופרופיל הורמונלי "תקין"- אז למה שלא אצליח…"
מרכז השיחה הפך להיות נושא של אמונה רגשית בזה שאין שום דבר לא תקין אצלי.
האמת, כשאני מקשיב לכל אחת מהכותבות- כולן צודקות.
באמת אין משהו לא תקין במטופלת בת 40+, עם פרופיל הורמונלי "תקין", מחזורי וסת סדירים וללא בעיה ברחם או בחצוצרות.
לא מדובר בזוג שניסה להרות במשך חודשים ארוכים ולא הצליח.
מדובר במטופלת ללא ניסיון קודם להרות.
בהחלט יתכן שנשיג הריון בהזרעה פשוטה ללא גירוי הורמונלי (מחזור טבעי).
מנגד- גם אלה שתמכו בטיפול של הפריה חוץ גופית כטיפול ראשון – צודקות.
בגיל 40+ רק גירוי הורמונלי ושאיבת ביציות ילמדו אותנו על התגובה השחלתית, מספר הביציות שנקבל, מס' עוברים ואיכות העוברים.
למרות שאין באמת מחקרים השוואתיים אקראיים- אנחנו כמטפלים חושבים שבהפריה חוץ גופית נשיג את שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר למחזור טיפול ונקצר את הזמן להשגת הריון ולידת חי.
ואם נשיג הריון ולידה ויישארו גם עוברים מוקפאים להריון נוסף בעתיד- עוד יותר טוב…
ברור שאין תשובה אחת נכונה לכולן.
תפקידנו כרופאים זה להציג את המציאות והאפשרויות למטופלת וביחד להחליט מה נכון עבורה. בהצלחה!
