גיל האישה (וגיל הביציות שלה) משמיע ישירות על הסיכויים להריון ולידה בהפריה חוץ גופית. אחת הגורמים שהוצעו כסיבה לבעיית הביציות בגיל המבוגר הוא ירידה במספר המיטוכונדריות בביציות.
במיטוכונדריות הן איברים קטנים תוך תאיים שאחראים לייצור האנרגיה בתא- ומכאן שחסר באנרגיה בתא גורם לטעויות בחלוקת התאים ובתפקודם. טעיות בתפקוד של הביצית מובילה לחלוקה לא טובה של המטען הגנטי ויצירת עוברים לא תקינים שלא מתפתחים, ומצד שני לעוברים עם מומים כרומוזומליים.
בניסיון לתקן את הבעיה בביציות, ביצעו חוקרים מקבוצת מחקר מובילה בספרד מחקר אקראי בנושא זה:
במחקר נכללו נשים מתחת לגיל 42 שבטיפול קודם של הפריה חוץ גופית התקבלו עוברים באיכות נמוכה.
בנשים אלו בוצע ניתוח לדגימת מקטעי שחלה שבתוכם זוהו תאים שמתוכם הופקו מיטוכונדריות.
בטיפול בנשים בוצעה חלוקה של הביציות בכל אישה באופן אקראי להזרקה רגילה של זרע (מיקרומניפולציה) או הזרקה של זרה בתוספת מיטוכונדריות שהופקו מאותה האישה.
לאחר הפרית הביציות בשתי השיטות, גידלו את העוברים לשלב הבלסטוציסט (יום 5) והעוברים נבדקו לתקינות הכרומוזומים.
בניתוח תוצאות המחקר התברר ששיעור ההפריה של הביציות היה דומה, ולא נצפה הבדל בהתפתחות העוברים או בתקינות הגנטית שלהם, ןאף לא בשיעור ההריונות והלידות לאחר החזרת העוברים ברחם.
אין ספק שמדובר במחשבה חדשנית ובקבוצת חוקרים יצירתית וחלוצית בתחומם. אך לא כל רעיון מדהים ככל שיהיה מוביל תוצאות טובות יותר.
ממתינים למחקרים חדשים בתחום זה.
