חשוב להדגיש 2 נקודות לפני שמדברים על טיפול פוריות:
- לפני כל נסיון להרות חשוב להקפיד על נטילת חומצה פולית.
- חשוב לבצע בדיקות סקר גנטיות.
במקרים של בעיה גנטית ידועה במשפחה, נישואי קרובים או מצב ידוע של פיגור שכלי או מחלה אחרת בקרוב משפחה, חשוב לפנות לייעוץ גנטי מתאים.
באיזה מצב יש להתחיל לבדוק מצב של אי פוריות?
אם אתם מקיימים יחסי מין כבר שנה, ללא אמצעי מניעה ולא מצליחים להרות.
באופן כללי מדובר בכ-10 עד 15 אחוזים מהזוגות בגילאי הפוריות שיסבלו מהפרעה בפוריות ומקושי להרות. קשיי פוריות יכולים להופיע גם אצל זוגות שההריון הקודם הסתיים בהפלה, או בלידה.
מהו הגורם החשוב והמשמעותי ביותר שמשפיע על הפוריות?
מבין כלל הגורמים המשפיעים על הפוריות, זהו ללא ספק גיל האישה.
הסיכוי להריון ספונטני או בטיפולי פוריות יורד עם העליה בגיל האישה, ובעיקר מעל גיל 35-37 שנים.
באחד משני מקרים הגבר יהיה הגורם או שהוא תורם לבעיות הפוריות.
אלו גורמים נוספים משפיעים על הפוריות?
הפרעות בביוץ: זו הסיבה בכ- 10-20 אחוז מהמקרים של בעיות פוריות. במצב זה לאישה יש ביוצים מועטים (מחזורי ווסת לא סדירים) או העדר מחזורים, כמו למשל בתסמונת השחלות הפוליציסטיות.
סיבות "מכאניות" שמפריעות למפגש בין הזרע לביצית. חסימה שכזאת עלולה להיווצר במצבים של דלקת של הרחם והחצוצרות, לאחר הפלות או גם בנשים הסובלות מאנדומטריוזיס. 25% מהמקרים של בעיית פוריות נגרמים מכך. באנדומטריוזיס רקמת רירית הרחם מתפשטת לשחלות ולאגן, ומפריעה לביצית לעבור מהשחלה לחצוצרה. בנוסף "כושר ההפריה" של הביצית ואיכותה, ואיכות ההשרשה ברירית הרחם נמוכים יותר.
"אי פריון בלתי מוסבר" סיבה זו לאי פוריות מאובחנת אצל למעלה מ-15% הזוגות. כאשר כל הבדיקות תקינות (בדיקת זרע תקינה, ביוץ סדיר ואין הפרעה מכאנית), ובכל זאת בני הזוג לא מצליחים להרות.
האם ישנן סיבות נוספות?
סיבות פחות שכיחות הן נוגדנים של האישה נגד הזרע, עודף משקל, עישון, צריכת סמים ואלכוהול ואפילו גורמים סביבתיים, תעסוקתיים הפוגמים באיכות הזרע.
באלו מצבים דחוף לפנות לייעוץ בנושא הפריון?
דחיפות הפנייה תלויה בעיקר בגיל האישה, ובגורמים רפואיים אחרים, במידה והם ידועים.
לדוגמא: כאשר מדובר באישה צעירה, שאינה סובלת מבעיה רפואית ידועה, עם מחזורי וסת סדירים, ולבן זוגה אין בעיה בזרע, והזוג מקיים יחסי מין סדירים ללא אמצעי מניעה ועדיין לא משיגים הריון- אני ממליץ לפנות לייעוץ אחרי שישה עד שמונה חודשי ניסיון.
במקרים אחרים כמו בנשים מבוגרות מגיל 35-37 או שידועה בעיה אחרת מומלץ לפנות לבדיקה וייעוץ לפני כן. לדוגמא: אם ידועה בעיית ביוץ (מחזורים לא סדירים) מומלץ לפנות מוקדם להערכה וטיפול מתאימים.
מה התהליך מהרגע שמבינים שיש בעיה להרות ויש צורך בטיפול?
קודם כל חשוב להבין מה מקור הבעיה ולכן הזוג עובר סדרת בדיקות שמטרתה לגלות את הבעיה שמפריעה להרות. הראשון מביניהם הוא האם ומתי האישה מבייצת.
את מועד הביוץ אנחנו מעריכים באמצעים שונים: תשאול האישה לגבי סדירות מחזורי הווסת. אולטרא סאונד וגינלי שמשמש כאמצעי הטוב ביותר למעקב זקיקים (הבית של הביציות). בדיקת של ההורמון האחראי לביוץ (LH) בשתן. בדיקת חום שחר, הבעייתית והלא מדויקת. בדיקת רמת פרוגסטרון, שמעידה שהביוץ התרחש.
בדיקות נוספות כוללות בדיקת זרע ובדיקת תקינות של הרחם והחצוצרות (צילום רחם או בדיקה אחרת חדשה יותר שמתבצעת כיום בסיוע אולטרסאונד- סונוהיסטרוגרפיה) , אם כי בדיקות אלה לא נעשות לכל הנשים מייד בתחילת הבירור או הטיפול.
מה קורה לאחר שגילו מה הבעיה?
לאחר אבחון מקור הבעיה, מגיע שלב בחירת הטיפול המתאים לכל זוג. כדי להתאים טיפול, הרופא יתייחס לכמה גורמים:
- גיל האישה.
- מספר השנים של אי הפריון.
- האם ישנו שילוב של גורמים בגבר ובאישה.
- האם נעשו טיפולים קודמים.
הטיפולים הפשוטים ביותר יכללו מעקב ביוץ והכוונה נכונה יותר מתי לקיים יחסי מין.
טיפול מתקדם יותר יהיה כרוך במעקב זקיקים, מתן זריקה לעידוד ביוץ וביצוע הזרעה תוך רחמית. נציע את האפשרות הזו במקרים של בעיות בזרע (כמות או איכות), בנשים עם הפרעות ביוץ ובמקרים של אי פריון בלתי מוסבר.
בהזרעה תוך רחמית הרופא מזריק זרע שעבר שטיפות והכנה לתוך חלל הרחם. ההזרעה תיעשה מזרעו של בן הזוג וגם מזרע תורם.
במקרים אחרים, כאשר ישנו צורך להגביר את הביוץ ניתן לאישה טיפול תרופתי בכדורים (איקאקלומין או לטרוזול), או בזריקות של גונדוטרופינים (מכילות את ההורמון FSH הגורם לגדילת זקיקים בשחלות). לאחר שנראה במעקב מספר זקיקים גדולים בשחלות נבצע הזרעה תוך רחמית.
במקרים של בעיית זרע חמורה (ריכוז ותנועתיות מאוד נמוכים ומספר קטן של תאי זרע תקינים), הזרעה תוך רחמית לא תשמש כפתרון יעיל. בשלב זה נמליץ על הפריה חוץ גופית.
בהפריה חוץ גופית ניתנות לאישה זריקות, שמטרתן הגברת הביוץ (בדרך כלל לכ-10 ימים מתחילת מחזור בווסת). לאחר מכן נשאב את הביציות, דרך הנרתיק, בהרדמה כללית קצרה.
במקרים של רצון לשימור פוריות (ע"פ רצון האישה או לפני טיפולים אונקולוגים) הביציות שנשאבות אינן מופרות ומוקפאות כביציות בשלות. ניתן במקרים מסויימים להקפיא גם ביציות מופרות ("עוברים") לצורך שימור.
במקרים של טיפול שמטרתו השגת הריון- הביציות יופרו בשיטות שונות מזרע בן הזוג (הפריה רגילה או החדרת הזרע לתוך הביצית, המכונה בשם מיקרומניפולציה). לאחר מספר ימים הביציות המופרות ("עוברים") מוחזרים לרחם. עוברים עודפים באיכות טובה שלא הוחזרו יוקפאו.
הפריה חוץ גופית הכרחית בנשים עם שתי חצוצרות חסומות למעבר ביצית, במצב בו ספירת הזרע נמוכה מאוד שלא מאפשרת טיפול בהזרעות, או כאשר יש צורך באבחון גנטי של העוברים. ועדיין, רוב המקרים שיגיעו לטיפול הם כאלו שנכשלו בטיפולים קודמים של הזרעה תוך רחמית.
במצב בו ידועה נשאות גנטית של בני הזוג למחלה, ניתן כיום להציע אבחון גנטי טרום השרשתי בו ניתן לבדוק את העובר הצעיר בימיו הראשונים לפני החזרתו לרחם ולמנוע הריון עם ילד חולה.
מה משפיע על סיכויי ההצלחה להיכנס להריון בטיפולי פוריות?
הסיכוי להרות תלוי בעיקר בגיל האישה. בנשים צעירות מ- 35 שנים עומד שיעור ההצלחה בהפריה חוץ גופית על ממוצע של 30% למחזור טיפול (במקרים מסוימים למעלה מזה). בנשים מבוגרות יותר שיעור ההצלחה יורד משמעותית. מעבר לגיל 40 מדובר על פחות מ-10% למחזור טיפול. מעבר לגיל 43-44 נדיר להשיג הריון ולידה בטיפול.
במצבים שונים של העדר ביציות מפאת הגיל (מעבר לגיל 45) או בחסר תגובה של השחלות לגירוי תרופתי וכשלונות בהפריה חוץ גופית ניתן להציע תרומת ביציות.
